הפרדת יום הסטודנט מיום ירושלים

סיקור הצבעת אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בנושא הפרדת יום הסטודנט מיום ירושלים

הפקולטה לרפואה בעין כרם

יום רביעי 25.11.2015

לקראת יום הסטודנט שייחל ביום ראשון 5/6, ברצוני להביא מתמצית ישיבה פתוחה לקהל של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, אשר חלה לפני כשנה. בישיבה עלתה סוגיה שנויה במחלוקת אשר הציפה בין השאר את צביונה הפוליטי של האגודה וכן גם את יחסי הכוחות שמתקיימים בה. מעטים וודאי זוכרים עד עכשיו את אירועי הישיבה, אך ברצוני להביא את תמצית ההתרחשויות, שכן הנושא הטעון ראוי בעיני לקבלת חשיפה בקרב סטודנטים ממוסדות נוספים.

ליבת המריבה: יום הסטודנט חל בתאריך של יום ירושלים. הסיבה לכך ככל הנראה כלכלית ומונעת ע"י אינטרס של העירייה, והוא שאיחוד שני האירועים מגדיל את תקציב יום הסטודנט, שכן באופן זה אותו התקן חל על שניהם. אולם, מהלך זה אינו לוקח בחשבון את אוכלוסיית הסטודנטים הערביים, אשר על פי תפיסתם חגיגות ביום זה כמוהן כהתרסה, ואת אוכלוסיית הסטודנטים בני העדה האתיופית אשר מציינת בתאריך הנתון את יום הזכרון ליקיריהם שנספו בדרכם לארץ. נוצר פילוג דיעות בקרב חברי אגודת הסטודנטים. האם שינוי התאריך יהווה הכרה בנרטיבים שונים, או שמא מדובר במהלך שמערער על מקומו של הריבון המגזרי הקיים בעיר?

אל הדיון הגעתי עם חברות מהלימודים. לבצלאל יש איגוד משל עצמו ועל כן אינני מעורה בענייני האגודה של האוניבריסטה העברית. עם זאת, נכחנו כסטודנטים בעיר המעוניינים לתמוך ברעיון שאנו מזדהים עמו, לאפשר למגזרים ספציפיים להשתתף באירועי יום הסטודנט מבלי שהדבר יהווה פגיעה בצביונם. האודיטוריום שפע קהל, רובו המכריע חברי האגודה. הפרת סדר בישיבת אגודה דינה נזיפה ולאחר מכן סילוק מהאולם, אך בעת העלאת הנושא על ידי מנהלת הישיבה, הונפו פעמים רבות שלטים וססמאות בעד שינוי התאריך או נגד.

בעוד שיחסי הכוחות בין הנוכחים בקהל היו מאוזנים למראה, נציגי הפקולטות שעלו לנאום בזה אחר זה ייצגו ברוב מוחץ את הצד המתנגד לשינוי. המתנגדים להצעה טענו שבעוד שהם מביעים תמיכה בעירוב סטודנטים מהמגזרים הערבים בפעילויות הסטודנטיאליות מעבר לשעות הלימודים, אין עילה לשינוי התאריך, שכן כל מקבץ אנשים בעלי מכנה משותף יכולים למצוא טיעון לביטול חגיגות יום הסטודנט ביום זה או אחר. אחרים טענו כי מדובר במהלך שילבה התססה ושסע בקרב אוכלוסיית הסטודנטים בעיר יותר מאשר יאחד ביניהן ואחדים בחרו לוותר על העידון וצודדו בשימור המצב הקיים מטעמים דתיים- לאומיים. הצד התומך בהצעה לשינוי התאריך העלה נציגויות מקרב הסטודנטים הערבים והאתיופים, שפרשו את השקפתם כאינדיבידואלים אשר רואים חוסר כבוד בחגיגות ביום אבלם. טיעוניהם של תומכים נוספים בשינוי התאריך היו קונקרטיים: ישנם את אלה בקרב אוכלוסיית הסטודנטים בעיר שמנועים מלציין את היום הזה בחגיגיות, ובמצב הנתון יום הסטודנט בירושלים הינו סמל למעמדיות מגזרית ולחוסר סובלנות.

מדובר היה בדיון בעל צביון מעניין, מאחר ובמעמד שבהגדרתו מתיימר להיות ממלכתי ואנטי מפלגתי, כל אחד מנציגי האגודה ממוקם על הסקאלה הפוליטית על פי השקפת עולמו בנושא הנ"ל. ואם אגודת הסטודנטים מהווה קונצנזוס לחתך אוכלוסין בגילאי 20-30, מתקבלת תמונה לפיה ישנו רוב יחסי המתנגד להפרדת התאריכים. ברוב המקרים ההשקפות הפוליטיות השונות לא הוסווו במכבסת מילים וכתוצאה מכך עלו גם שאלות לגבי הלגיטימיות של האגודה כגוף מחוקק בהכרעות שבמהותן מפַלגות פוליטית. אפילו האמירה של המצודדים בשינוי התאריך, כי מטרתו היא לבטל את ההקשר הפוליטי שמקיים יום הסטודנט במתכונתו הנוכחית, לא הצליחה להלקח בחשבון מבלי שהצד השני יאזכר עסקנות פוליטית שמזוהה עם השמאל. בשלב מתקדם של הדיון, עלתה השאלה האם מתפקידה של האגודה להכריע בסוגיות ערכיות שכאלה, או שמא מוטב להעביר אותן למשאל עם בקרב כלל הסטודנטים באוניברסיטה. ההצעה בסופו של דבר נדחתה ברוב קולות.

מעלה חרס - לכל הקטעים

#מעלהחרס