FOCUS: יול שיפ ונמרוד לנדסמן

Tomorrow we’ll talk about yesterday

בעבודה זו אנחנו מתחילים בחיבור שאריות חומר מחוסרות זיהוי ממשי במרחב חסר שם. דרך עין המצלמה אנחנו יוצרים את הקומפוזיציה על ידי בחינה של כתם, קו, צבע וצורה. פעולת הצילום היא זו המקבעת את הדימוי והיא גם הפעולה אשר מייצרת מערך חדש, בו הגוף נהיה לאובייקט והאובייקט הסטטי מקבל רגע פרפורמטיבי.

מתוך התהליך שקרה באינטואיטיביות, נוצרה אצלנו ההבנה שאנו נוגעים בתחושה של הומוגניות אוניברסלית. הדור שלנו שחווה את הגלובליזציה במלואה, חווה עודפות של חומר, תוכן וויזואליות שמצד אחד יכולה להיראות הומוגנית אך לעיתים קרובות יוצרת תחושה של חוסר זהות וחוסר שייכות למקום קונקרטי.