Quick Interview with Ella Kandel

מי את?

אלה קנדל.

מה מצב הרוח?

מרגישה ברת מזל :)

מאיפה את במקור, איפה את גרה כיום?

אני חיה ועובדת בתל אביב אבל גדלתי במדבר, במקום מיוחד שנקרא נאות סמדר. נאות סמדר הוקם ע"י קבוצת חברים והוריי ביניהם, בכוונה לייצר תנאים ואורח חיים שיתופי שיהווה כבית ספר ללימוד העצמי של האדם.

משהו שאת אוהבת ומשהו שפחות אוהבת בעיר הזאת -

לפעמים תל אביב היא בלתי ואני חייבת לברוח לשאוף אוויר, אבל כשאני חוזרת אליה זה מלווה באנחת רווחה.

איזה סוג של אמנות את עושה?

אני עושה בעיקר איינסטליישן ופיסול בטכניקות וחומרים שמשתנים מפרויקט לפרויקט.

נושאים שבהם את נוגעת באמנות שלך -

היום אני מתעסקת הרבה במתח בין הפראי למבוית, בין סכנה להגנה ובין רכות לאלימות. אני מוצאת שהמתחים האלה קיימים גם בתוכי וגם בחברה בה אני חיה ובמימד הפוליטי שלה ולכן מוצאת אותם רלוונטים וראויים להתייחסות ושיח.

מהו החלק הכי כיפי ביצירת האמנות שלך?

יש הרבה. אני אוהבת במיוחד את הרגעים בעשייה שנדמה שאין דבר בעולם חוץ מהפעולה שקורת בחומר באותו הרגע.

מה מניע את היצירה שלך?

לפעמים הצורך שלי ליצור מגיע מהתבוננות בתופעה חברתית ורצון לשקף את מה שאני רואה מתוך נק. מבט ביקורתית או אפילו מתוך שאיפה אוטופית להציע אלטרנטיבה ולפעמים זה מגיע ממקום יותר חומרי, איזה חומר או אוביקט שמשתלט עליי. האוביקט יכול להיות קטן כמו סכין יפנית או גדול כמו מטוס, אבל הוא חייב להיות עקשן ולא להרפות ממני עד שאתערב בו.

ידע טכני שלהלוואי שהיה לך -

הרשימה ארוכה(; בדרך כלל כל פרויקט מביא אותי לרכוש ידע שחדש לי בעבודה עם החומרים, כך שתהליך הלמידה קורה באופן טבעי ומתמשך.

הפיק של הלייף שלך (רגע משמעותי בעשייה) -

מיד אחרי צוק איתן עשיתי איינסטליישן שתפקד כמו מחסום פתוח שאפשר לעבור בו, הקמתי אותה בכניסה לגלרית גורדון והיה רגע בהקמה שאמא אחת עברה ברחוב עם הבן שלה שהיה בטח בן 5 ושמעתי אותו אומר לה: "אמא תראי! זאת חומה שאפשר לעבור דרכה!" אומרים שילדים אומרים את האמת והכי התרגשתי שהוא קלע בול למה שניסיתי להעביר.