Quick Interview with Jennifer Abessira

מי את?

ג’ניפר אבסירה, לא מתה על השם הזה אז הרבה קוראים לי ג’ן.

מה מצב הרוח?

באבל על אימי היפה מטילד שהלכה לעולמה באמצע אוקטובר, נאחזת חזק בכל מה שאני רואה כמקור כוח זה הכי קשה שאפשר. עובדת על להצליח לישון בלילה ללא כדורי שינה...

מאיפה את במקור, ואיפה את גרה כיום?

נולדתי בצרפת בכפר חצי שעה מפריז בשם מנסי, זה הכפר הראשון בצרפת שנבנה בתחילת הסבנטיז כחיקוי לפרבר האמריקאי. בגיל 7 וחצי היגרתי עם הוריי לישראל ומאז אני גרה בתל אביב כשבשנתיים האחרונות אני חצויה בינה לבין פריז.

משהו שאת אוהבת ומשהו שפחות אוהבת בעיר הזאת -

תמיד הייתי מאוהבת בתל אביב, אפילו יצרתי לה האשטאג באינסטגרם #TelAvivForever

אני מאוהבת באדריכלות בתל אביב, בעיקר בבנייני הבאוהאוס (כשלא הורסים אותם והופכים אותם לעוגות קצפת סגנון השיפוצים בשד’ רוטשילד עם צבעי פסטל) אני אוהבת את הדקלים שלה ואת האור שמציף את העיר. אני גם אוהבת את זה שמיכוון שאני באה מתרבות צרפתית תל אביב יכולה להיראות לי מאוד מכוערת ומלוכלכת, היא כל הזמן מאלצת אותי לחפש ולתור אחר היופי שלה באמנות שלי, זה משאיר אותי עירנית לסביבה לעומת פריז שבולעת אותי ביופי שלה ומותירה אותי פעמים רבות משותקת.

איזה סוג של אמנות את עושה?

בהתחלה ראיתי את עצמי כצלמת ומהר מאוד הבנתי שאני לא רק צלמת אלא בעיקר אמנית ויזואלית מפני שאני מתעסקת ללא הרף גם בדימויים שהם לא רק שלי, צדה אותם בספרים שאני אוספת מאז נעוריי, באינטרנט שהוא המקום האהוב עליי ביקום, וברחוב.

מלבד הסטודיו בתואר השני של בצלאל, לעולם לא היה לי סטודיו ואני פועלת בעיקר באינסטגרם כי שם הכי טבעי ונוח לי ליצור. כל עבודותיי מסודרות תחת האשטגים שאני מייצרת ומעדכנת כל הזמן.

נושאים שבהם את נוגעת באמנות שלך -

יופי, קולנוע, אהבה, תשוקה, חרדות. כניראה שהכל וכלום ביחד - תלוי באיזה מצב רוח אני כדי לענות על זה (חיוך).

מהו החלק הכי כיפי ביצירת האמנות שלך?

שאינני מפרידה את היצירה שלי מהחיים שלי. אין לי סטודיו, כל רגע קיים הוא יצירה עבורי. זה יכול להיות מתיש אבל זה בעיקר מרגיע ועוזר לי להמשיך.

מה מניע את היצירה שלך? מה התשוקה מאחורי?

היופי האינסופי שאני ממשיכה ליראות כל יום מחדש גם כשאני בתקופות הכי אפלות בחיים שלי. התחושה שאינני יכולה לעשות שום דבר אחר מלבד מה שאני עושה.

ידע טכני שלהלוואי שהיה לך, ולמה?

פחות ידע אבל בעיקר תכונה - סבלנות. מאז תאונה קשה שחוויתי במאי 2013 איבדתי כ”כ הרבה דברים ובעיקר את היכולת שלי להתרכז, קשה לי מאוד ליקרוא, גם ככה קודם לכן היה לי קשה אבל כיום זה כמעט בלתי אפשרי.

ובכל זאת כדי לענות ממש על השאלה - עריכה, שזה בעצם קשור גם לתחילת התשובה שלי כי אם הייתה לי יותר סבלנות כנראה שהייתי לומדת לערוך (וידאו).

הפיק של הלייף שלך -

כשפעם ראשונה הבנתי מה אני באמת עושה ודקה אחרי זה כבר לא הצלחתי להבין ואז הבנתי שככה זה כנראה יהיה תמיד.

תגובה מורידה לעבודת אמנות שלך -

כשלא מנסים להבין מה אני עושה אבל לרוב זה בלתי נמנע אז אני לומדת להבין ולקבל את זה. כל אחד רואה בכל דבר מה שהוא רוצה ליראות הרבה יותר מאשר כל דבר אחר, מבחינתי זה פרדוקס מבחינה כללית זה דרכו של עולם.

משהו שמזל שיש לך -

התשוקה שלי מגיל 13 לקולנוע, משם באה האהבה האינסופית שלי לדימוי כשלעצמו מפני שהקולנוע עוזר לי להתמודד עם הכל, התשוקה שיש לי לקולנוע מגיל מאוד צעיר מחזקת אותי ומפתיעה אותי כל הזמן.

מתרגשת לגבי -

דברים יפים חדשים שאני נהנית לצוד בעיקר בפריז. אבל שום דבר לעולם לא מחליף את ההתרגשות הבסיסית ממוזיקה וקולנוע שמניעים תמיד את הקיום שלי.

חלום שתהיה לך -

דירה בפריז.

חרדת השבוע -

איך להפסיק לפחד כעת שאני בלי אמא שלי שאליה הייתי הכי קרובה שאפשר מאז שאני קיימת.

טיפ להתמודדות עם חרדות אחרות -

לעשות, לעשות לעשות. גם לא לעשות כלום זו עשייה (כל עוד זה נפסק מתישהו...)

הזיה בעולם הזה -

שלא משנה הדבר הכי גרוע שיכול ליקרות לך - השמש תמיד תזרח.

עבודה אחרת שבה עבדת -

פעם, לפני התאונה כשעוד הייתי מסוגלת לשבת שעות מול מחשב מבלי להשתגע, עזרתי להפיק שנים רבות את