ביקור בתערוכה - לעבד את הדמות יוצר בז

להיכנס לתערוכות בלי לדעת עליהן כלום. בלי לקרוא טקסט. בלי להבין את השם שלהן, רק להתבונן. הדמיון עושה את שלו. המחשבות מכות מכל כיוון אפשרי, מייצרות קישורים קונספטואלים המבוססים על אינטואיציה בלבד.

החברות של אברהם קריצמן (ישראל), אנג׳לס מירלדה (ספרד), ומרלין שטיין (דרום אפריקה) החלה בלימודיהם בתוכנית לתואר שני ברויאל קולג׳ לאמנות בלונדון אותם סיימו בשנת 2014. באותה שנה, הזמינה מירלדה את קריצמן ושטיין להשתתף בתערוכה בשם ״Inoperative Mythology״ אשר אצרה בגלריה בלית׳ של האימפריאל קולג׳.

מאז, פועלים השלושה כקבוצה בפרוייקטים שונים. כעת מציגים תערוכה משותפת בשם ״לעבד את החומר יוצר בז״ באוצרותה של קרני ברזילי בגלריה קו 16 בשכונת נווה אליעזר בדרום-מזרח תל אביב.

כשהגעתי המקום נראה ספק סגור ספק נטוש אך כשנכנסתי גיליתי להפתעתי כי אנחנו במתנ"ס. התרשמתי מכיסאות הפלסטיק הכתומים, לוח המודעות, חלון זכוכית המפריד לחדר מזכירות והאמהות שבאו לרשום את ילדיהן לחוג חלילית.

עיקר המוצגים בתערוכה הם הדפסים ופסלי קרמיקה צבעוניים רוויי שכבות ואינפורמציה שנקודת מוצאם הראשונית היא התייחסות לסיפור המקראי של נמרוד. אחד האלמנטים המעניינים ביותר בתערוכה הוא מערכת היחסים וצורת העבודה של הקבוצה. ברזילי הזמינה את השלושה לתוכנית שהות אמן בת חודשיים בחסות הגלריה. בתקופה זו הגיעו מדי יום למרכז הקהילתי בו ממוקמת הגלריה לחלל אותו הסבו לסטודיו, שם יצרו יחד. במשך תקופת העבודה על התערוכה הפכו השלושה להיבריד - מעיין יצור כלאיים של השלושה ויצרו יחד בצורה הרמטית לחלוטין. מירלדה לקחה על עצמה את התפקיד המחקרי ואילו קריצמן ושטיין היו הצד הקראפטי-עמלני ביצירה. כלומר, כאשר ישבו השלושה בסטודיו, בזמן שקריצמן ושטיין פיסלו בחומר ועבדו על ההדפסים, מירלדה קראה ושיתפה תוך כדי את חבריה בסיפורים ובאינפורמציה אותם אספה. כך למשל, אחת מהיצירות הוא קובץ PDF אותו ניתן לקבל בפניה לגלריה, בו מציגה מירלדה את תהליך המחקר של השלושה. דיאלוג זה, הוא זה שיצר את גוף העבודות ושינה אותו בתוך כל תקופת היצירה. עניינם המשותף של השלושה במיתוסים ומיתולוגיות היה חלק מהותי מהחיבור בינהם שאף התפתח כשמירלדה הזמינה את חבריה לתוכנית שהות אמן בגלריה ODD בבוקרשט בשנת 2015 בתומה הציגו בגלריה תערוכה בשם ״His Sprinkled Blood Served To Fructify Three Golden Apples״. כחלק מפרקטיקת העבודה והמחקר יצאו השלושה לטיולים בשמורות טבע ואתרים שונים. אחד מהמקומות הראשונים שביקרו היה מבצר נמרוד, אתר ארכיאולוגי מתקופת ימי הביניים בסמוך להר חרמון. באותה נקודה הבינו השלושה שדמותו של נמרוד היא הדמות אותה ירצו לחקור במשך העבודה על התערוכה. נמרוד מייצג את המורד, הדמות האנטי-ממסדית ויריבו של אברהם, שליחו של אלוהים. שניהם צאצאיו של נח, אך בניגוד לאברהם שנולד אחרי תקופתו של נח, נמרוד חי בתקופתו והוא מלא זעם על חורבן העולם.

שקעתי באובר וולמינג של דימויים שעטפו אותי מכל כיוון, תחושת אקסטזה עלתה בי כשבכל פעם שהתעמקתי בדימוי גיליתי בתוכו דימוי נוסף, ומתחתיו ומאחוריו, החלל זז כשהוא דומם. מרגיש כמו טיול בין אלמנטים מוכרים שעברו הזרה והתכתבות עם החלל בו העבודות מוצגות. הדימויים פזורים בחלל, מקובצים על קירות. מצטמצמים לטפטופים שהופכים למגדל. מופרדים לדימוי גוף, מעוגלים לצורות של כלי בית. אווירת המתנ״ס מרחפת מסביב אבל האופן שבו העבודות מוצבות, הצבעים של כל דמות שנוצרה, הגימורים. הבחירות של סטנד אלומיניום בוהק בצורת ברק כדי לאחוז במדף, דימוי הציפור אשר שאוחז את ההדפס על הקיר - כמו שומרת הסף של אותם הדפסים מלאי חן. כל אלו מבהירים לנו שאין זו עבודה מתנסית. אין איפה לטעות, אבל יש משחקיות כה מוצלחת שמאפשרת חשיבה על ילדות, על הנאה מחומר, על חופש.

ניתן לחוש בתערוכה כי עיקרון שהוביל את השלושה הוא עשייה מרובה, כל דימוי מרובד בפרטים, צבעים, תוספות וחומרים שונים עד כי יוצר עולם פנימי משל עצמו המתייחס לעולם הכללי של התערוכה אך מכלול פרטיו גם הוא מלא לפחות כמו תערוכה עצמאית במקומות מסויימים.

ואז חזרתי למציאות, הצבע הכתום על הרצפה מכה בי בבהירות. האובייקטים מסודרים בקפידה. על הקיר, על הרצפה, משתלשלים מהתקרה, מטפסים על הרצפה. הגופים המשוכפלים בחימר זה על גבי זה, זה בתוך זה, באופן שמחזיר את החומר - החומר המעובד למצב אורגני. נראה כאילו בכוחו לייצר אינסוף דימויים שיעלו ויתרבו זה מתוך זה בתוך החלל.

התערוכה פתוחה היום ומחר בשעות 17:00-20:00.

בתאריך 30.11.2018, יום שישי, תהיה פתוחה בין 11:00-14:00 ולאחר מכן תנעל.

גלריה קו 16, שדרות ששת הימים 6, תל אביב-יפו.