קומה שלישית משמאל: חלק חמישי

כשבוע לפני פתיחת תערוכתם של נמרוד אלכסנדר גרשוני ועירא שליט אצל מיטל אבירם נפגשו השלושה עם טליה שליט לשיחה.

האם קרה פה משהו?

הגעתי ל-Third Floor on the Left לביקור. צלצלתי בפעמון. צלצולי הפעמון שוכפלו שוב ושוב בתוך הבית ומעבר לדלת.

התערוכה SLASH-HOOD Sound System, של האמנים נמרוד אלכסנדר גרשוני ועירא שליט נועלת את הפרק הרביעי בסדרת- פרקי מחייה, הממוקמת בחלל המגורים של האוצרת מיטל אבירם. זוהי תערוכה זוגית ייעודית לחלל, אשר במסגרתה הוסב ביתה של מיטל אבירם לאולפן הקלטות. התערוכה היא עבודת סאונד-פרפורמנס המשלבת רצועות סאונד מוקלטות-מאולתרות ומוזיקה חיה. החומרים נעים בין קטעים מלודיים/מוזיקליים, ניסויים טקסטואליים של שירה או דקלום (מעין מנטרות קצרות) וחומרים אבסטרקטיים, שכבות של לופים מרחביים המתפרקים ומתחברים לסאב-ז׳אנר תודעתי חדש.

עירא ונמרוד אמנם עבדו יחד בעבר, בכל מיני פרוייקטים משותפים, אבל זו בעצם פעם ראשונה שהם יוצרים משהו רק שניהם.

״שנינו משחקים עם מוזיקה ומילים, אבל המדיום הזה חדש במידה מסוימת בשבילנו. החידוש הזה מייצר חוסר ודאות וחוסר ביטחון המאפשרים משחק ותנועה, חופש לבדוק. זה מצריך מאיתנו לבטוח מאוד בצד השני,

זה רגע מאוד רגיש לכל אחד בנפרד

ולשניים.״

את האלבום הם מקליטים על סלילי טייפ. זו החלטה שמייצרת המון מגבלות מצד אחד, אבל המחשבה נולדה מתוך הרצון לעבוד עם חומר. משהו שאנשים יוכלו לקחת איתם, משהו שאפשר לגעת בו.

״כשאתה עובד עם טייפ, האמביאנס נכנס לתוך ההקלטה. הוא יוצר עוד שכבה של חלל. יש משהו בטייפ שאנחנו זוכרים מהילדות- סנטימנטלי, רגע שבו חומר והיכולת לעשות עליו מניפולציה מאוד ברורים. משהו שבמכשיר דיגיטלי הוא הרבה פחות מיידי.

כמו הפעמונים ששמעת כשנכנסת - לופ אינסופי על קלטת אחת. משחק של הקלטה-מחיקה-הקלטה.״

העבודה על האלבום נעשית בסשנים ממושכים, אך בזמן קצר יחסית, דחוס. 50 שעות. תהליך מואץ עם כמויות של אינטואיציה. אין זמן, אבל לא צריך הרבה. הם מאלתרים, מקשיבים, מגיבים, מקליטים שוב.

השחזור רלוונטי ולפעמים גם לא

נוצר טווח מעניין, בין אילתור לעריכה

בין מה שיוצא בפעם הראשונה לבין מה שמנסים ללוש שוב ושוב.

״אנחנו במן מצב של סיכון מול המדיום. כשהתחלנו את שני הסשנים הראשונים פשוט התחלנו לנגן ויש לנו הקלטות של חצי שעה או יותר שבהם הדבר נבנה ומתפרק

חלק מהם שמענו עשרות פעמים, בלופ

אם ציירת ציור ותלית אותו על הקיר, אתה יכול להביט בו עד אינסוף

אלו הרגעים היפים הקלישאתיים האלה.

יכול להקשיב לזה בלי סוף, מנסה לאתר בעיות

לא מוצא

מחפש עוד יותר

פידבק לופ של ביקורת וסיפוק.״

יש משהו בקלטות ובטייפ שמזמין התקהלות סביבו. פיזית - מתקבצים, לוחצים, משמיעים.

״הפורמט של התערוכה, מבקש איזושהי חוויה של ביחד. כמו בהופעה, שכולם חולקים איזה רגע מול הפרפורמרים, ביחד. אבל גם לחוד. וזו מן תחושה של-

האם קרה פה משהו?״

מיטל מתארת את פרויקט ״פרקי מחייה״ כתערוכה בה כל פרק ממשיך את האחר במודע או שלא במודע, והחלל זוכר.

״וגם אני זוכרת. אבל אין לי שום יכולת לתפוס כרגע מרחק מהדבר הזה בשביל להגיד על זה מה זה. אני חלק מזה. לרוב האוצרות מתפקדת גם כעין חיצונית ומעט מרוחקת- אין לי את האפשרות הזו בפרוייקט של Third Floor . אין לי מושג מה יקרה בסוף החודש. אבל ההאזנה המשותפת מתקשרת לפרוייקט של Third Floor באופן כללי: מרחב של מפגש בכל מדיום. הפרק הזה מעצים את החוויה הזו, של ה״פה לאוזן״. דבר שמקיים את עצמו, אבל אי אפשר להכריז עליו. להקשיב זה שונה מלראות

בעיקר כי היום אנחנו כל הזמן רואים ומשלשלים דימויים מהעיניים.״

התערוכה SLASH-HOOD Sound System, תוצג עד התאריך 15/06/19

חלל Third Floor on the Left, רחוב המערכה 31 ת״א-יפו.

ניתן לבקר בתיאום מראש.