פיגי וגאלי

אם גאלאתיאה של פיגמליון באמת הייתה קמה לתחייה, מה הייתה ההשפעה של הסגנון שבה היא פוסלה על האופי והמראה שלה? זו אחת השאלות ששואל ארנסט גומבריך במאמרו, ״סוס עץ, או שורשי הצורה האמנותית״, מאמר קצר על הקשר בין צורה ופונקציה באמנות.

עבור פיגמליון, גאלאתיאה אינה אישה ספציפית, אלא רעיון של אישה; ועל מנת שהנס יקרה על הפסל לייצג את המהות ולא המראה שלה. במילים אחרות, את הפונקציה ולא את הדמיון החיצוני. כך למשל, הדבר החשוב ביותר בשביל שצעצוע סוס יצליח, יותר מהדמיון שלו לסוס אמיתי, הוא שניתן יהיה לרכב עליו. זה, על רגל אחת, הבסיס הרעיוני לתורת ״פחות זה יותר״ ונגזרותיה הפונקצליות באמנות ובעיצוב.

אך מהי הפונקציה של אהבה או יופי ?